חן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א

פסק דין

מבוא

במהלך יום העצמאות-בין 2.5.06 לבין 4.5.06- נפרץ לטענת התובע מחסן בגדים הנמצא בצמוד לחנותו אשר ברח' זבולון 8 בקרית אתא, (להלן-"החנות" או "המחסן" בהתאם להקשר הדברים). במחסן החזיק התובע מלאי בגדים מתוכו נגנב לטענת התובע מלאי בשווי 121,000 ש"ח, כשבמהלך הגניבה נגרם נזק לקיר המבנה שעלות תקונו עומדת על 800 ש"ח.

מאחר והתובע ביטח את המלאי אצל הנתבעת, הוא הגיש נגדה תביעה כספית בסכום של 141,800 ש"ח ובה דרש פיצוי בגין שווי המלאי, ביחד עם פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון וריבית מיוחדת.

הנתבעת לא כפרה בקיומו של חוזה הביטוח, פוליסה בשם רימון עסקים שמספרה 04/08/014610/05/2 (להלן-"הפוליסה"), אך טענה כי התובע לא עמד בתנאי המיגון הקבועים בפוליסה שכן מערכת האזעקה לא נדרכה עובר לארוע וכי התובע מסר לה לטענתה מידע שקרי בקשר לנעילת העסק ודריכת האזעקה. במכתב דחיית התביעה שצורף להגנת הנתבעת היא הוסיפה וטענה כי התובע לא סיפר לנתבעת על איומים לפגיעה ברכושו וניסיון הצתה שמצביעים על החמרה בסיכון.

הנתבעת בהגנתה לא כפרה בשווי המלאי החסר או בשווי הנזק למבנה אך טענה כי התובע אינו זכאים לסכומים הנתבעים על ידו בשל היותם מוגזמים, אינן קשורים לארוע בקשר סיבתי ואינם ברי כיסוי על פי הפוליסה.

במהלך 3 ישיבות העידו העדים הבאים: מטעם התובע בנוסף לתובע עצמו העיד מר זמי לוי מומחה לאזעקות. מטעם הנתבעת העיד השמאי מר אילן לנגהאוס, מנהל סניף חברת המוקד עמישב מר אילן לבר ומומחה האזעקות מר ערן אייזיק, לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב.

השאלות הטעונות הכרעה

האם הפעיל התובע את מערכת האזעקה עובר לארוע הפריצה וספציפית יש לבחון את ההפעלה סמוך שעה 22:30 ביום 2.5.06, מועד בו מודה התובע כי סמוך לפני כן ידע שהמערכת לא תקינה וכי הוא הוזעק לחנות לשם מתן פתרון לבעיה.

במידה והתובע לא הפעיל את המערכת האזעקה יש לבחון משמעות מחדל זה לגבי קבלת פיצוי לפי חוזה הביטוח.

במידה וזכאי התובע לפיצוי יש לבחון מהו גובה הנזק לו הוא זכאי, נושא שלמעשה אינו שנוי במחלוקת.

דיון

אקדמת מילין

דרך נהול התביעה מבחינת ראייתית נשארה בלתי מובנת לי גם עתה. עילת התביעה הינה עילה חוזית-תביעת תגמולי ביטוח מכח חוזה ביטוח. התובע לא הגיש כראיה את חוזה הביטוח ומכאן שאין בפניי את נוסחו של התנאי המרכזי נשוא המחלוקת-המיגון המוסכם על הצדדים. הנושא עלה גם במהלך החקירה הנגדית, כמתואר בעמ' 4 לפרוטוקול ביקשה ב"כ התובע באותו שלב לצרף לתצהיר העדות הראשית את נספחי התביעה, אלא שלתביעה לא צורפו מסמכים שונים מנספחי תצהיר העדות הראשית והם לא כוללים את הפוליסה.

מאחר והנתבעת אינה חולקת על קיום כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה (למרות שגם היא לא הגישה את המסמך כמוצג), ניתן לצאת מתוך הנחה כי קיים חוזה ולהסתפק בתאור בע"פ של תוכנו מפי העדים, דרך בלתי ראויה. אבהיר כי הנתבעת בסיכומיה מפנה לנספח שצורף לכתב ההגנה, אלא שמסמך המצורף לכתבי הטענות אינו מוצג במשפט כל עוד לא הוגש וסומן ככזה.

גם באשר לגובה הנזק, התובע בחר שלא להסתמך על חוות דעת מומחה מטעמו והוא צרף לתצהירו את חוות דעתו של שמאי הנתבעת, מר לנגהאוס. בדרך ראיתית שאינה מוכרת לי הגיש התובע את המסמך כמוצג מטעמו, אבל בו זמנית ביקש לקרוא אותו בצורה סלקטיבית ולהתייחס רק לחלקים מתוכנו.

הפעלת מערכת האזעקה עובר לארוע- ביום 2.5.06 שעה 22:30 ולאחריה

לטענת התובע (כמתואר בתצהירו ת/1 סעיפים 2-3) ביום 2.5.06 (ערב יום העצמאות) הוא סגר את החנות בשעה 16:00 והפעיל את מערכת האזעקה המחוברת למוקד עמישב. הוא מוסיף ומסביר כי במהלך אותו ערב יצר עימו המוקד קשר בשעה 18:30 ובשעה 22:30 ודיווח לו על תקלה במערכת האזעקה, בשני המקרים הגיע התובע לטענתו לחנות ודאג לכך "שהאזעקה תפעל בצורה תקינה". בשל יום העצמאות, החנות והמחסן לא היו מאוישים מאותו מועד 2.5.06 שעה 22:30 ועד בוקרו של יום 4.5.06 בו נתגלתה הפריצה למחסן.

שאלת המפתח שתביא להכרעה במחלוקת תלויה בטענת התובע "דאגתי שהאזעקה תפעל בצורה תקינה" וחשוב להדגיש כבר עתה שני נושאים, התובע לא חשוד במעורבות במקרה הגניבה (למרות רמזים שהועלו לראשונה בסיכומי הנתבעת) וכשמדובר בחוזה ביטוח אין מקום לברר רשלנות מבוטח גם בנושא אי הפעלת מערכת האזעקה. רק במקרה של עצימת עיניים או רשלנות רבתי ייאלץ התובע לספוג את נזקי הגניבה בעצמו ובמידת הצורך אתייחס לכך בהמשך.

התובע לא הציג כראיה את חוזה הביטוח ואפילו לא טרח לתאר בתצהירו את תנאי המיגון המוסכם על הצדדים. הציפיה כי בית משפט ינחש מה הוסכם ומה קוים הינה ציפיה שאינה תואמת את דיני הראיות ועל מנת להמחיש את הבעיתיות בדרכו של התובע אפנה לתאור המבולבל והסתום כמתואר מפיו בפתח חקירתו הנגדית, עמ' 1: